השתלת קרנית

השתלת קרנית

 

רופאי עיניים מבצעים נתוחי השתלת קרנית רבים מידי שנה. רק בארה"ב מבוצעות כ- 40,000 השתלות קרנית מידי שנה. מכלל נתוחי השתלה המבוצעים כיום כולל השתלות לב, ריאה, כליות, השתלות הקרנית הן הנפוצות ביותר.

 

מהי הקרנית ?
 
זוהי השכבה המשמשת כחלון לעין. שכבה זו מכסה את הקשתית (חלקה הצבעוני של העין) והאישון. הקרנית ממקדת את קרני האור על מנת לאפשר לנו לראות, קרנית בריאה היא קרנית שקופה. 

 

 

כיצד קרנית שאינה בריאה משפיעה על כשר הראיה ?

 

כאשר הקרנית ניזוקה ממחלה או פציעה, עשויות להופיע בה צלקות או עבוי (בצקת). במצבים אלה שקיפות ואחידות הקרנית נפגעות. צלקות, בצקת הקרנית גורמות לטשטוש ראיה וסנוור.
השתלת קרנית נדרשת כאשר לא ניתן לתקן את כשר הראיה באופן משביע רצון, או כאשר עבוי (בצקת) הקרנית גורם כאב עז.

 

מהם המצבים בהם נדרשת השתלת קרנית ? 

 

א.      קרנית שאינה מתפקדת לאחר נתוח קודם כגון נתוח ירוד (קטרקט)
 
ב.      קרטוקונוס – עקמומיות ניכרת של הקרנית 
 
ג.        מחלות תורשתיות של הקרנית – נוונים שונים לדוגמא Fuch's Dystrophy
 
ד.       הצטלקויות בקרנית בעיקר לאחר זהומים או חבלה
 
ה.      דחיית שתל קודם

 

מה קורה לאחר שיוחלט על השתלת קרנית ?

 

יש לידע את הרופא לגבי תרופות שהנך נוטל.

 

ביום הנתוח :

 

הנתוח מבוצע בהרדמה כללית בד"כ (באשפוז). בבוקר הנתוח עליך להמנע מאכילה ושתיה.

 

טרם הנתוח ינתנו לך תרופות שיסיעו לך להפיג את המתח.

 

במהלך הנתוח לא תחוש/י כאב.

הנתוח עצמו

 

הרופא המטפל מבצע את הנתוח תוך שמוש במיקרוסקופ. הקרנית הפגומה מסולקת מן העין, ולאחר מכן כל פרוצדורה נוספת בתוך העין כגון סלוק ירוד נעשית בהתאם לצורך. לבסוף מושתל השתל ומעוגן למקומו באמצעות תפרים.

 

בתום הנתוח העין תהיה חבושה.

לאחר הנתוח

 

הביקורת הראשונה תהיה ביום שלמחרת.

 

לאחר מכן יוחל בטפול תרופתי : 

 

-       עליך להמנע מלשפשף את העין

 

-       להמנע מלהתכופף או מלהרים משא כבד

 

-       להשתמש במשקפי שמש או מגן לעין- בשעות היום

 

-       בשעות שינה עליך להשתמש במגן לעין שינתן לך במחלקה

 

התפרים נשארים למשך מספר חודשים ומוסרים בהדרגה על פי החלטת הרופא.

 

כיום גובר השימוש בטכניקות חדשות בהן מוחלפות רק שכבות שונות של הקרנית. למעשה אותן השכבות הפגועות כתוצאה ממחלה. ניתוחים אלה מבוצעים בהתאם לנסיבות המקרה. יתרונם בכך שזמן ההחלמה בד"כ קצר יותר ושעורי הסבוכים קטנים יותר.

 

מהם הסבוכים האפשריים ?

 

א. שתלי הקרנית עשויים להדחות על ידי העין המקבלת. דבר זה קורה ב- 5-30% מהמקרים. דחית השתל גורמת לעכירותו ולהפרעה בכשר הראיה. ברוב ארועי דחית שתל ניתן לטפל ביעילות.

 

סימנים מקדימים הם : 

 

-       אי נוחות מתמשכת 

 

-       רגישות לאור

 

-       אודם 

 

-       שינוי בכשר הראיה

 

כאשר אחד מהנ"ל נמשך מעל 24 ש' יש לפנות מיד לרופא העיניים המטפל.

 

סיבוכים אפשריים נוספים : 

 

-       זהום 

 

-       דמום 

 

-       הפרדות רשתית 

 

-       גלאוקומה (עלית לחץ תוך עיני)

 

בעת הצורך ניתן לחזור על השתלת קרנית, בד"כ עם תוצאה טובה, עם זאת הסכוי לדחית השתל במקרים אלה עולה.

 

השפור בכשר הראיה לאחר הנתוח הוא איטי. אסטיגמטיזם (צילינדר) הנו סיבה אפשרית לכך. לבעיה זו יתייחס הרופא המטפל במהלך ההחלמה. שפור בכשר הראיה צפוי עד כשנה לאחר הנתוח.

 

במקרים בהם קימות מחלות עיניים נלוות הפוגעות בכשר הראיה (כגון נוון מקולרי, גלאוקומה, סכרת עם פגיעה ברשתית וכו') השפור בראיה עלול להיות מוגבל  גם לאחר נתוח מוצלח.

 

נתוח השתלת קרנית דורש תשומת לב מצד המטופל והרופא המטפל אך יש לזכור כי זהו נתוח ההשתלה הנפוץ בעולם ובעל שעורי ההצלחה הגבוהים בעולם. 


קרנית עכורה      

 

                   קרנית עכורה                         קרנית לאחר סילוק החלק העכור

 

שתל קרנית מעוגן למקומו בתום הניתוח

 

שתל קרנית מעוגן למקומו בתום הניתוח

 

קרנית מושתלת ( PKP )

 

 

קרנית מושתלת ( PKP )

 

 

השתלת קרנית בעובי חלקי  ( DSEK )

 

השתלת קרנית בעובי חלקי ( DSEK )

 

קישורים לאתרי מידע: